ADHD היא הפרעת קשב וריכוז הבאה לידי ביטוי בהיפראקטיביות. היא נקראת גם הפרעת קשב ותסמיני הליבה שלה כוללים קשיים בקשב וריכוז, פעלתנות יתר ונטייה להפעלת מערכת שיקולים אימפולסיבית. לעיתים ניתן לאבחן הפרעת קשב וריכוז מסוג ADHD גם בהיעדר הקריטריונים המופיעים לעיל. זו תופעה שכיחה מכפי שנהוג לחשוב, היא מתפתחת בעיקר במשך חמש השנים הראשונות לחיים והיא אינה דועכת מעצמה. ניתן למצוא אותה בכל שכבות הגיל והדבר החשוב הוא לבחור עבורה טיפול העולה בקנה אחד עם מאפיינים פסיכולוגיים ואישיותיים.
איבחון ב-ADHD מתבצע על ידי אנשי מקצוע מוסמכים והוא חיוני לצורך בניית תכנית טיפול מתאימה ומניעת תופעות לוואי או בעיות עתידיות. אנשים שאובחנו בגיל צעיר מגלים יכולת הסתגלות גבוהה להפרעות מן הסוג הזה לכן הם כשירים לנהל קריירה, חיי חברה וחיי משפחה כמעט ללא הפרעות. מנגד, אנשים המאובחנים בגיל מבוגר מדווחים על בעיות רגשות-חברתיות, דימוי עצמי נמוך, הישגים לימודיים ירודים, בעיות התנהגות ועוד.
כיצד ניתן לאבחן ולטפל בהפרעה?
החשד הראשוני להפרעת ADHD מתעורר דווקא בעקבות גורמים לא מקצועיים. האדם עצמו עשוי לפנות לאיבחון ולטיפול, בני המשפחה מעורבים בהפניה לאיבחון בגילאים שונים ולעיתים גם הורים, מורים וקולגות הם חלק מהתהליך. מצד שני, רק איש מקצוע מוסמך יכול על פי משרד הבריאות לבצע איבחון מקצועי תקף. איבחון ב-ADHD מתבצע בישראל על ידי רופא שהוא נוירולוג או פסיכיאטר, או על ידי פסיכולוג. אבחנה של הפרעת קשב וריכוז נקבעת כאשר קיימת עדות ברורה לפגיעה תפקודית. הפגיעה עשויה להיות בבית, בבית הספר או בעבודה. יתרה על כך, התסמינים המצביעים על איבחון של הפרעת קשב וריכוז צריכים להתקיים בלפחות שתי מסגרות שונות.
יש סוגים שונים של טיפול המיועדים להתמודדות עם הפרעת ADHD. המענה היעיל ביותר הוא בעל אופי רב-מערכתי ובו בוחנים היבטים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים. הטיפול בנוי על תכנית אישית המבוססת על הביטויים של ההפרעה, התחלואה וההעדפות של המטופל. יש גם דרכים בהן ניתן להוביל לשיפור ביכולות החלשות של אנשים עם ADHD. הדרכים המקובלות הן בין היתר אימון מוחי, נוירופידבק וביופידבק. עוד דרכי טיפול מקובלות הן פסיכותרפיה אישית או משפחתית, טיפול במשחק וטיפול קוגנטיבי או טיפול התנהגותי.
האם יש קשר בין ADHD לפסיכולוגיה או היפנוזה?
המשמעות של שיטת האיבחון הקיימת בישראל עבור הפרעת קשב וריכוז היא הצורך במעקב של המטפל ובשיתוף פעולה מצד המטופל. במילים אחרות, קשה לבצע איבחון של הפרעת קשב וריכוז על בסיס מפגשים בודדים בלבד. להפרעת קשב וריכוז יש היבטים מתחומים כמו ניורולוגיה, מוטוריקה, חינוך, חברה, תרבות ומשפט. המורכבות היא מאפיין בולט של האיבחון והיא מנחה את אנשי המקצוע גם בקביעת הטיפול.
קיים קשר ברור בין איבחון ב-ADHD לבין תחום הפסיכולוגיה, בעוד הדעות לגבי היפנוזה יותר חלוקות. יש לזכור כי היפנוזה כשלעצמה אינה נחשבת טיפול. אנשי מקצוע מיומנים יכולים לייעל ולשפר את הטיפול הקיים בעזרת היפנוזה, אולם לרוב הם אינם מתבססים עליה. היפנוזה עשויה לתרום בתהליך האיבחון והטיפול בסוגים שונים של הפרעות קשב והפרעות פסיכולוגיות, כמו למשל הפרעת קשב וריכוז מסוג ADHD.
